#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. א 'היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא' באר!	למ&quot;ד מצות צריכות כוונה יבאר כפשוטו כיוון לצאת. למ&quot;ד שאין צריכות כוונה יש לפרש בקורא להגיה (רש&quot;י פ' שאינו מתכוון כלל לקרוא, ותוס' פ' שקורא ככתיבתן ולא כמו שקוראים).	ברכות יג.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. ב האם יוצא ידי חובת קריאת שמע בכל לשון, בלחש, למפרע ומנין?	"&quot;והיו&quot; רבי דורש בהויתם יהיו ולכן לא יוצא בכל לשון, חכמים אומרים שיצא דכתיב &quot;שמע&quot; בכל לשון שאתה שומע, 'והיו' דורשים שלא יקרא למפרע ורבי דורש את זה מ&quot;<u>ה</u>דברים&quot;.<p dir=""rtl"">&quot;שמע&quot; חכמים דורשים בכל לשון שאתה שומע, ורבי שאמר שלא יוצא בכל לשון, לומד מכאן שצריך להשמיע לאזנו, וחכמים סוברים כמ&quot;ד שיצא אף כשלא השמיע.</p>"	ברכות יג.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: א עד היכן מעכבת הכוונה בקריאת שמע, ומנין?<p dir=""rtl"">[ועד היכן צריך לקרוא בעמידה?]</p>"	"ר&quot;מ אומר: רק בפסוק ראשון וכן פסק רבא (וכן נראה עיקר בהמשך הסוגיא).<p dir=""rtl"">ר' אליעזר אומר: עד 'על לבבך' ואין לומר כל הפרשה דכתיב &quot;האלה&quot;.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ע אומר: &quot;אשר אנכי מצוך היום&quot; כל הפרשה צריכה כוונה, וכן פסק רבה בר בר חנא אמר ר' יוחנן. </p><p dir=""rtl"">ת&quot;ק דרב אחא אמר: הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו (משמע בכולה).</p><p dir=""rtl"">[רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה אמר שעד על לבבך צריך לקרוא בעמידה, ור' יוחנן אמר כל הפרשה כמו שפסק לגבי כוונה. (לתוס' אליבא דרבא רק בפסוק ראשון, והרא&quot;ש הביא את דעת הראב&quot;ד והרי&quot;ף שגם לרבא בעינן עד על ללבך ע&quot;ש.)]</p>"	ברכות יג:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: ב פרשה שניה של קריאת שמע, האם צריכה קריאה בלא כוונה או כוונה בלא קריאה, ומנין?	"ר' זוטרא אומר קריאה בלא כוונה, שמה שכתוב &quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot; זה לדרוש שתהיה שימה כנגד הלב.<p dir=""rtl"">ר' יאשיה אומר כוונה בלא קריאה, שמה שכתוב &quot;ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם&quot; זה בדברי תורה כתיב וה''ק רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו.</p>"	ברכות יג:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: ג כיצד הכוונה בפסוק ראשון של ק&quot;ש?	תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, אמר רב אחא בר יעקב ובדלי''ת, אמר רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחי''ת, כיון דהמליך למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריך.	ברכות יג:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: ד לְמַה מותר להפסיק בק&quot;ש וברכותיה?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בהלל ובמגילה?	לר&quot;מ בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שמשיב מפני הכבוד, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב רק מפני היראה. לר' יהודה באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם. </p><p dir='rtl'>(המקור שמותר דכתיב &quot;ודברת בם&quot; &lt;ירושלמי, וכן הוא ביומא יט:&gt;)</p><p dir='rtl'>בהלל ובמגילה אף שהם פרסומי ניסא מפסיק כבקריאת שמע. בימים שאין היחיד גומר את ההלל אפ' באמצע הפרק פוסק (כבין הפרקים).	ברכות יג:		ב פרק
